מתי ואיך מטפלים בקטרקט
מטרות ניתוח הקטרקט
המטרה הראשונית של ניתוח הקטרקט היא הסרת העדשה הפגועה והעכורה.
המטרה המשנית של ניתוח הקטרקט היא להשתיל בעין עדשה מחומר פלסטי במקום העדשה הטבעית שהוצאה ושיפור הראיה.
הרפואה המודרנית מציעה מגוון גדול מאוד של עדשות שונות להשתלה תוך עינית בזמן ניתוח קטרקט. מדובר בהזדמנות חד פעמית לתקן ולשפר את הראיה באופן שמזכיר ניתוח רפרקציה להסרת משקפיים. בנוסף לעדשות מונופוקליות (רגילות) ישנן עדשות פרימיום שמאפשרות תיקון אסטיגמציה (צילינדר) ומאפשרות ראיה חדה מרחוק וגם מקרוב.
כלומר נוסף על החלפת העדשה העכורה ניתוח הקטרקט המודרני יכול לשפר את הראיה מעבר למצבה לפני הופעת הקטרקט. לדוגמא ניתוח הקטרקט מאפשר למטופלים קצרי רואי שהרכיבו משקפי ראיה במשך שנים ארוכות ראיה טובה וחדה מרחוק גם ללא משקפיים.
מתי צריך ניתוח קטרקט
בעבר הסיכון בניתוח הקטרקט היה גדול, ולכן היתה נטיה להמליץ למטופלים לדחות את הניתוח עד שהראיה נפגעה מאוד. כיום בזכות השיפור הגדול בטכנולוגיה ובטכניקת הניתוח, ניתוח הקטרקט המודרני הרבה יותר בטוח. נוסף על כך, חלה התקדמות רבה ביכולת לכוון את הראיה (הרפרקציה) אחרי הניתוח לפי בחירת המטופל.
ברוב המקרים אחרי ניתוח קטרקט המטופלים אינם זקוקים עוד למשקפיים לראיה מרחוק. בחלק מהמקרים ניתן להעזר בשיטות שונות, למשל עדשות מולטיפוקליות, ולאפשר בנוסף לראיה מרחוק גם ראיה טובה מקרוב תוך הקטנת התלות במשקפיים.
למעט מקרי קיצון הבחירה מתי לעשות ניתוח קטרקט נתונה בידי המטופל. הכלל הפשוט הוא שמומלץ על ניתוח קטרקט כאשר הראיה אינה טובה ומפריעה לתפקוד, ומשקפיים אינם פותרים את הבעיה.
הטיפול בקטרקט
הטיפול היחיד לקטרקט הוא ניתוחי. טיפולים שונים שנבדקו לא נמצאו יעילים לרבות דיקור, כדורים, טיפות, עשבי מרפא, תוספי תזונה ותרגילים לעיניים.
בתוך העין נמצאת עדשה טבעית שתפקידה למקד את קרני האור המגיעות מהסביבה ברשתית לצורך קבלת תמונה ברורה. עם השנים וכתלות במחלות שונות ובנטיה הגנטית עדשה זו הופכת עכורה ונוקשה. העדשה העכורה מכונה קטרקט (ירוד). כאשר העכירות מפריעה לראיה ניתן להוציאה ולהחליפה בשתל עדשה מחומר פלסטי במהלך ניתוח קטרקט. שתל העדשה נשאר בעין לכל החיים ולהוציא מקרים חריגים אין צורך להחליפו. העדשה מושתלת בתוך העין. לא ניתן לראות אותה מבחוץ ולא מרגישים אותה.
ניתוח קטרקט הוא הניתוח השכיח בעולם וגם המוצלח בעולם. בידיים מיומנות סיכויי ההצלחה בניתוח בטכניקה מודרנית הם 97%. הסיבוכים בניתוח נדירים ורובם ניתנים לטיפול בהצלחה.
ידועות כמה גישות ניתוחיות עיקריות לטיפול בקטרקט
זהו הבסיס לניתוח הקטרקט המודרני שמתאים לרוב המטופלים. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית. לצורך ההרדמה משתמשים בטיפות מאלחשות בלבד ללא צורך בזריקת הרדמה. הניתוח אורך כחצי שעה ובמהלכו מסירים את התוכן הפנימי של העדשה באמצעות מכשיר אולטרסאונד הממיס את העדשה ושואב אותה. במקום העדשה משתילים עדשה מחומר פלסטי המתקפלת ומוזרקת לעין דרך חתך זעיר ונפרשת למקומה בתוך העין. הניתוח מבוצע על ידי כלים זעירים בקוטר 1-2 מ"מ. למעט מקרים נדירים הניתוח מבוצע ללא שימוש בתפרים, ולאחר הניתוח המטופל משתחרר לביתו.
פאקו-אמולסיפיקציה
בזמן ניתוח הקטרקט המנתח יוצר בעין פתחים וחתכים זעירים באמצעות סכין ותוצאות הניתוח תלויות במיומנות ובמומחיות של הרופא. ניתן לבצע חלקים מסויימים בניתוח באמצעות לייזר (ניתוח קטרקט בלייזר) במקום חיתוך ידני. טיפול הלייזר מבוצע ממש בסמוך לניתוח הקטרקט עצמו, ובמהלכו ניתן להעזר בלייזר ליצירת תעלות מדוייקות בקרנית, ליצירת פתח מדוייק בקפסולה הקדמית של העדשה ולריכוך הגרעין. לניתוח קטרקט בלייזר יתרונות וחסרונות, ומחקרים לא הראו הבדל בראיה הסופית בניתוח קטרקט בלייזר בהשוואה לניתוח קטרקט רגיל. אף על פי כן השימוש במכשיר הלייזר מאפשר דיוק מקסימלי במהלך הניתוח ותוצאות אופטימליות במנח הסופי של העדשה. ריכוך הגרעין באמצעות הלייזר מפחית את כמות אנרגית האולטרסאונד הדרושה בניתוח ומפחית את הפגיעה בקרנית. יש לכך חשיבות רבה במיוחד כאשר למטופל יש קטרקט נוקשה. ניתוח קטרקט בלייזר מתאים למטופלים שמעוניינים בניתוח עם דיוק מקסימלי בשיטות המתקדמות והטובות ביותר.
ניתוח קטרקט בלייזר
מדובר בשיטה שהיתה הטכניקה העיקרית בעבר והוחלפה בהדרגה בשיטת הפאקו-אמולסיפיקציה והקטרקט בלייזר. לשיטה זו יתרונות במקרים של קטרקט מאוד מתקדם או כאשר העדשה לא יציבה, וכיום ממעטים להשתמש בה. בשיטה זו יוצרים חתך גדול בעין (גדול פי 3 בהשוואה לפאקו-אמולסיפיקציה). ודרכו מיילדים החוצה את תוכן העדשה או אפילו את העדשה כולה בשלמותה. בתום הניתוח משתילים עדשה מלאכותית. ברוב במקרים יש צורך להשתמש בתפרים בתום הניתוח וזאת בניגוד לשיטת הפאקו-אמולסיפיקציה בה אין צורך בתפרים.
ניתוח קטרקט בשיטה ידנית
כמו כל פעולה רפואית, ניתוח הקטרקט כרוך בסיכון קטן. הסיכונים העיקריים הם זיהום, דימום, כאבים, תחושת יובש ואי נוחות בעיניים, פגיעה ברשתית, צניחת עפעפיים או צורך בניתוחים חוזרים. במקרים קיצוניים וחריגים מאוד עלולה להגרם פגיעה קשה בעין עד כדי עיוורון.
סוגי העדשות המוצעות בניתוח קטרקט
עדשה מונופוקלית "רגילה"
מדובר בעדשה מעולה עם נסיון מצטבר של עשרות שנים ותוצאות יוצאות מן הכלל. עדשות מסוג זה הן השכיחות ביותר והבטוחות ביותר.
עדשה טורית
עדשה המתאימה למטופלים מסויימים שמבנה העין שלהם אינו כדורי סימטרי אלא נוטה לצורת כדור פחוס. במקרים אלה ניתן להציע עדשה מורכבת "עם צילינדר" המאפשרת ראיה חדה יותר ומגבירה את הסיכוי לראיה טובה גם ללא תלות במשקפיים. עדשה זו מומלצת מאוד למטופלים עם צילינדר משמעותי בקרנית.
עדשה מולטיפוקלית
סוגי עדשות שונים בטכנולוגיות שונות שמטרתן לאפשר ראיה טובה גם מרחוק וגם מקרוב גם ללא תלות במשקפיים. בפועל לא ניתן להבטיח ראיה טובה גם מרחוק וגם מקרוב ללא משקפיים ועלולות להגרם הפרעות בראיה בדרגות חומרה שונות. עדשות אלה נמצאות בשימוש שגרתי שנים רבות, אך הטכנולוגיה עדיין לא הבשילה, ולכן עדשות אלה מומלצות רק לחלק קטן מהמטופלים שחשוב להם מאוד לצמצם את התלות במשקפיים לרחוק ולקרוב, ומוכנים לקחת סיכון (קטן מאוד) של טשטוש ראיה, סינוור וצורך במשקפיים. במקרים נדירים ניתן להוציא את העדשה הזו בניתוח נוסף ולהחליפה בעדשה "רגילה".
